גזר דין בתיק ת"פ 10212-08

         הרקע

1.      על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, קבעתי ביום 31.10.10 כי הנאשם ביצע עבירה של העלבת עובד ציבור ועבירת ואיומים.

         כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם את האירועים והעובדות הבאים:

         אישום 1

         ביום 28.12.08 בשעה 18:00, כששוטרים שהגיעו לביתו של הנאשם ביישוב גבע וחיפשו סמים, אמר להם הנאשם "נאצים, זונות, הלוואי שתקבלו סרטן, אתם והמשפחות שלכם".

         הנאשם מואשם בעבירה של העלבת עובד ציבור.

         אישום 2 - נמחק

         אישום 3

         ביום 29.12.08 בשעה 04:15, בעת שהנאשם הוסע לבית החולים איתנים בניידת משטרה לצורך בדיקת הפסיכיאטר המחוזי, הוא איים על השוטרת דנה קריקסמן באומרו לה: " אני מכיר את אחותך הגדולה, אני יודע איפה את גרה, אם תמשיכי לדבר אני אדביק אותך לחלון...". בהמשך הוא אמר לה: "חכי חכי, את ואחותך תשלמו על זה, אני אגיע לממונים, תזכרי את זה טוב טוב איך שאת מתנהגת אליי".

         הנאשם מואשם בעבירת איומים.

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יוגש תסקיר לעניין ההרשעה והעונש, עמדת המאשימה היא להרשעה והצדדים יטענו באופן חופשי לאחר קבלת התסקיר.

         טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

3.      הנאשם איים על שוטרים, העליבם באמירות שונות, והדבר מלמד על התנהלותו ויחסו כלפי השוטרים. תסקיר שירות המבחן לא בא בהמלצה לעניין הרשעתו אלא נמנע מהמלצה, ולפיכך הוא תסקיר שלילי. חלק מההסדר עם הנאשם כלל הליך שיקומי, שעל פיו הייתה אמורה המאשימה לשקול עמדתה לעתור לעונש מאסר בפועל. אשר על כן, ולאור התסקיר השלילי והעדר הליך שיקומי, עותרת המאשימה כי בית המשפט ירשיע את הנאשם ויגזור עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לשוטרים.

         טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

4.      מדובר בבחור צעיר למוד סבל, שמזה מספר שנים סובל מהפרעות נפש. בתיק אחר - ת"פ 1584/09  קבע בית המשפט כי הוא אינו בר-עונשין, הגם שבתיק שלפנינו הפסיכיאטר המחוזי מצא שהוא אחראי למעשיו. הנאשם עושה מאמצים לקיים חיים נורמטיביים, הוא החל בתוכנית לימודים באוניברסיטה העברית, ומתנדב בית תמחוי. מדובר בעבירות מילוליות בלבד, ללא הפעלת אלימות, וללא שימוש בסמים ויש לקרוא את התסקיר על רקע המצב המיוחד של הנאשם, שאינו אדם רגיל אלא נפל בין הכסאות, אך ללא עבר פלילי (הרשעתו מתקופת השירות הסדיר אינה רלוונטית, וכמעט חלפו 7 שנים ממועד גזר הדין).

5.      מאחר והרשעת הנאשם תפריע לו בלימודיו, והליך לימודי נגדע באיבו לאחר שנאלץ להתאשפז, בשל בעיות נפשיות בתיק הקודם, אך בתיק זה נמצא כשיר בעבירות שאינן כה חמורות, יש לאפשר לנאשם להתקדם ולהצליח. אשר על כן, עותר הסניגור כי בית המשפט יטיל על הנאשם התחייבות כספית ופיצוי לשוטרים בלי להרשיעו.

         התסקיר

6.      הנאשם רווק כבן 27, מתגורר עם בת זוג, מזה כשבוע הוא עובד בשירות לקוחות בחברת תקשורת. לצד יכולותיו לתפקוד תקין בעבודה והלימודים, הוא מתקשה להתמודד עם מצוקות רגשיות, ולהכיר חלקים בעיתיים באישיותו, ועל פי אבחנת הפסיכיאטר המחוזי סובל מהפרעת אישיות והתנהגות אימפולסיבית. בנוסף הוא משתמש במנגנון הכחשה ביחס לתלות שפיתח לחומרים פסיכו-אקטיביים, שוחרר מצה"ל על סעיף נפשי לאחר כשנה, והתקשה להתמיד בתעסוקה. לאחר שפנה לטיפול פסיכיאטרי ונטל תרופות, חל שיפור במצבו, חרף זאת הוא הפסיק ליטול את התרופות תוך זמן קצר, למרות שהמשיך בנטייה להתנהגות אימפולסיבית. אמנם הוא השתלב בלימודים במכינה של האוניברסיטה העברית, אך הפסיק לימודיו בשל צורך באשפוזו בבית חולים איתנים, שם נהג בתוקפנות כלפי הצוות, והסתבר כי חודשיים לפני אשפוזו חזר להשתמש בסמים ממריצים. לאחר שחרורו השתלב בטיפול פסיכיאטר במרכז הקהילתי לבריאות הנפש, בית חולים הרצוג, הצליח לשמור על איזון באמצעות שימוש בתרופות, ולאחר מכן הטיפול הופסק לפני כשנה וחצי.

7.      בשל השימוש בסוגי סמים שונים מגיל צעיר מאוד, נבדקה אפשרות להפנות את הנאשם למרכז היום של האיגוד הירושלמי למאבק בסמים, אך הוא הביע התנגדות לכך. חלק מבדיקות הסמים נמצאו נקיות אך אחרות נמצאו עם שרידי קוקאין, למרות שהנאשם שלל שימוש בסמים ועלתה אפשרות של זיוף הבדיקות. בנוסף, למרות שהנאשם שלל שימוש באלכוהול, עלה שימוש זה ממכתב השחרור מבית החולים. שירות המבחן התרשם כי הבעת רצונו של הנאשם לאחרונה להשתלב בתוכנית טיפולית, נובעת מרצונו להימנע מענישה מחמירה, ולא מהבנה אמיתית של מצבו, וכן התרשם כי התנהלותו המניפולטיבית הינה מאפיין מרכזי בהתנהגותו, כמו גם החשש לזיוף הבדיקות, וחוסר ההכרה מצידו בצורך בטיפול.